פסק-דין בתיק פר"ק 38993-04-11

לבקשת המערער בתיק פר"ק29939-01-10 ניתן צו לפירוק החברה ביום 15.4.10.

ביום 6.12.10 מונה המשיב 1 לבעל תפקיד לבדיקת תביעות חוב של עובדי החברה (להלן: "בעל התפקיד").

זהו ערעור על החלטת המשיב 1 בתביעת החוב של המערער, הטוען שהיה עובד החברה עובר לפירוקה. המערער הגיש תביעת חוב לשכר עבודה, שעות נוספות ופיצויי פיטורין על פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

תביעת החוב של המערער התייחסה לתקופת עבודה מיום 28.12.01 ועד ליום 19.1.03 (כ-13 חודשים), בסכום כולל של 102,449 ש"ח, בגין רכיבי השכר שלהלן: שכר עבודה - 9,150 ש"ח; גמול שעות נוספות - 67,952 ש"ח; דמי הבראה - 1,425 ש"ח; הודעה מוקדמת - 5,500 ש"ח; פיצויי פיטורין - 7,278 ש"ח. את תביעתו תמך המערער בפסק דין מיום 24.5.05 שניתן בבית הדין לעבודה בחיפה (עב' 643/03), אשר ניתן בהעדר הגנה (להלן: "פסק הדין").

עבודתו של המערער נחלקה לשתי תקופות: מחודש 1.2002 ועד חודש 5.2002 (כ-5 חודשים) עבד המערער אצל מונה סוסאן מחודש 6.2002 ועד חודש 1.2003 (כ-8 חודשים) עבד המערער בחברה, שבעלת מניותיה הייתה מעסיקתו הקודמת מונה סוסאן.

בעל התפקיד קיבל את תביעת החוב באופן חלקי ואישר סך של 10,113 ש"ח בלבד מתוך 102,449 ש"ח. רכיב שכר עבודה אושר במלואו בסך 9,150 ש"ח; דמי הבראה אושרו בסך 963 ש"ח מתוך 1,425 ש"ח.

נדחו הרכיבים פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת, בטענה כי המערער התפטר מהחברה לאחר תקופת עבודה שהייתה פחותה משנה, לאחר שנתן לחברה הודעה מוקדמת במכתב מיום 28.11.02. התביעה לגמול שעות נוספות נדחתה, נקבע כי על פי תלושי השכר קיבל המערער כספים עבור רכיב זה, ואף לא דרש את היתרה המגיעה לו מהחברה בעת שעבד בה.

בהחלטה מיום 3.5.11 צורף המל"ל כמשיב נוסף.

המחלוקת בין הצדדים נסבה על השאלה האם מועד תחילת עבודתו של המערער אצל מונה סוסאן (החל מיום 28.12.01) ייחשב כתחילת עבודתו בחברה, כך שזכויות סוציאליות שצבר המערער שם יכללו בתביעה נגד החברה על פי פרק ח'. בנוסף, קיימת מחלוקת האם המערער התפטר או פוטר, וכן זכאי המערער לגמול שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה וחגים המהווה מרכיב נכבד בתביעת חובו.

דין הערעור להידחות בעיקרו ואין מקום להתערב בהחלטת בעל תפקיד.

עוד ירשם כי, ככלל, אין לאפשר הוספת טענות ועובדות שלא בא זכרן בתביעת החוב, לערעור שמוגש על החלטת בעל התפקיד.

בתביעת החוב המקורית שהגיש המערער צרף רק את פסק-דינו של ביה"ד לעבודה, מכתביו של המערער המופנים לחברה ו/או לאדונים סוסאן ותלושי שכר.

בעל התפקיד הוא זה שפנה למערער וביקש ממנו מסמכים וראיות להוכחת תביעתו, ולמעשה, המערער לא הציג את מלוא המסכת הראייתית שחזקה כי מצויה בשליטתו.

מקובלת עלי עמדת בעל התפקיד כי יש לראות בחומרה את ניסיון המערער להביא ראיות חדשות בערעור, שלא עלו בפני בעל התפקיד עת הכריע בתביעת החוב.

עוד בבקשתו לביה"ד האזורי לעבודה בע"ב 73/03 עתר המערער לחייב את ה"ה סוסאן והחברה להנפיק לו תלושי שכר. הבקשה הוגשה ב-8.1.03. בה רשם המערער בעצמו כי יום תחילת עבודתו בחברה 1.6.02 והוא התייחס לתחילת עבודתו הקודמת ב-1.1.02 כעבודה אצל מונא סוסאן בעלי מוקד שירות סיוע.

פסק-הדין שניתן בביה"ד האיזורי לעבודה ביום 24.5.05 ניתן במעמד צד אחד בהעדר הופעה של החברה וה"ה סוסאן. התביעה שהוגשה במקורה כנגדם נמחקה לבקשת המערער.

כעולה מפרוט' הדיון מיום 24.5.05, פסה"ד ניתן בהעדר הופעה, על פי כתב תביעה מתוקן מטעמו של המערער ועדותו שם וללא חקירה נגדית לעניין רכיבי תביעתו כנגד החברה.

צודק בעל התפקיד כי במילוי תפקידו עליו לברר את תביעת החוב המוגשת אליו, ומוקנית לו הסמכות, ואף החובה, "להציץ מעבר לפרגוד" של פסקי-דין שניתנו ואשר מהווים את בסיס תביעת החוב, בטרם מתן החלטתו בתביעת העובד כנגד החברה בפירוק, מעבידתו בעבר.

בעל התפקיד השתית את החלטתו לעניין תקופת העסקת המערער, מיום 1.6.02 ועד ליום 19.1.03, על תלושי השכר, בהם נקוב מועד זה כתחילת עבודתו של המערער בחברה.